כאשר אתה מגדיר את אנטנת ה-MikroTik שלך לפעול במצב 20/40 מגה-הרץ (המכונה לעתים קרובות 20/40 מגה-הרץ Ce או 20/40 מגה-הרץ eC, בהתאם להגדרת בקרת הארכת הערוץ), היא נועדה להתאים באופן דינמי ולהשתמש בערוץ רוחב המתאים לך ביותר בהתבסס על תנאי הרשת והסביבה האלחוטית.

פעולה במצב 20/40 מגה-הרץ:

• 20 מגה-הרץ: זהו רוחב הפס הסטנדרטי עבור ערוצי Wi-Fi. הוא מציע תאימות חזקה ומתאים לסביבות עם התקנים אלחוטיים רבים והפרעות פוטנציאליות, שכן ערוצים צרים יותר רגישים פחות להפרעות ממכשירים אחרים.
• 40 מגה-הרץ: שימוש בערוץ של 40 מגה-הרץ מספק רוחב פס גדול יותר, מה שעלול להכפיל את קצב העברת הנתונים לעומת שימוש ב-20 מגה-הרץ, עם זאת, הוא רגיש יותר להפרעות ויכול להשפיע על מכשירים אלחוטיים באזורים צפופים באמצעות רשתות Wi-Fi.

התאמה למצב 20/40 מגה-הרץ:

• בחירה אוטומטית: הגדרת המכשיר ל-20/40 מגה-הרץ מאפשרת לך להשתמש בערוץ של 20 מגה-הרץ בסביבות שבהן יש הפרעות רבות ממכשירים אלחוטיים אחרים או ערוצים צפופים. אם התנאים נוחים ויש סיכון מועט להפרעות להתקנים אחרים, תוכל לבחור להשתמש ב-40 מגה-הרץ כדי להגביר את הביצועים.
• שיקולי קישוריות: ההחלטה להשתמש ב-20 מגה-הרץ או 40 מגה-הרץ תלויה גם ביכולות ובתצורות של מכשירי הלקוח. ייתכן שחלק מהתקנים ישנים יותר לא תומכים בערוצים של 40 מגה-הרץ, מה שיגביל את החיבור ל-20 מגה-הרץ.
• תקנות ותאימות: חשוב להיות מודעים לתקנות המקומיות לגבי ספקטרום התדרים, שכן באזורים מסוימים השימוש בערוצי 40 מגה-הרץ עשוי להיות מוגבל כדי למזער הפרעות.

בקיצור

כאשר אתה מגדיר את אנטנת ה-MikroTik שלך במצב 20/40 מגה-הרץ, אתה מאפשר למכשיר לבחור באופן דינמי בין שימוש ברוחב פס של 20 מגה-הרץ או 40- מגה-הרץ, המבוסס על כך ממקסם את הביצועים תוך מזעור הפרעות.

גמישות זו הופכת את מצב 20/40 מגה-הרץ לאופציה מועדפת בתרחישי פריסה אלחוטית רבים.