בעת הגדרת מאזן עומסים במכשיר MikroTik, שימוש במרחקים אדמיניסטרטיביים (AD) בנתיבי ברירת מחדל יכול להיות כלי מכריע בקביעה כיצד הנתב מטפל במספר מסלולים לאותו יעד.

מרחק מנהלי הוא מדד המשמש להעדפת מסלול אחד על פני אחר כאשר ישנם מספר מסלולים אפשריים לאותו יעד. למרחק מנהלתי נמוך יש עדיפות גבוהה יותר על פני גבוה יותר.

בתרחיש של איזון עומסים, תוכל להגדיר מספר נתיבי יציאה (לדוגמה, דרך חיבורי אינטרנט שונים) במכשיר ה-MikroTik. זה המקום שבו למרחקים מנהליים יש תפקיד חשוב:

• אין צורך במרחקים שונים לאיזון בסיסי: עבור תצורות בסיסיות של איזון עומסים שבהן אתה רוצה שתעבורה תחולק באופן שווה על פני מספר חיבורי WAN, אין צורך בהחלט להקצות מרחקי ניהול שונים לכל נתיב כברירת מחדל. MikroTik יכולה לטפל באיזון עומסים בשיטות אחרות, כגון PCC (Per Connection Classifier), ללא צורך בשינוי מרחקים אדמיניסטרטיביים.
• שימוש במרחקים שונים עבור יתירות או כשל: מרחקים ניהוליים הופכים לרלוונטיים בתרחישים שבהם ברצונך ליישם יתירות או כשל נוסף בנוסף לאיזון עומסים. במקרים אלו, הקצאת מרחקים אדמיניסטרטיביים שונים למסלולי ברירת המחדל מאפשרת לנתב להחליט באיזה מסלול להשתמש רצוי ובאיזה להשתמש במקרה שהמסלול הראשי נכשל. לדוגמה, תוכל להגדיר חיבור WAN ראשי עם מרחק ניהולי נמוך יותר (לדוגמה, AD=1) וחיבור גיבוי עם מרחק גבוה יותר (לדוגמה, AD=2). בדרך זו, בתנאים רגילים, כל התעבורה תופנה דרך החיבור הראשי, אך אם היא נכשלת, הנתב יתחיל להשתמש באופן אוטומטי בחיבור הגיבוי.

מסקנה

ההחלטה להשתמש במרחקים אדמיניסטרטיביים שונים במסלולי ברירת המחדל בהקשר של איזון עומסים ב-MikroTik תלויה ביעדים הספציפיים של הרשת שלך:

• לאיזון עומסים טהור (חלוקת תנועה שוויונית), אין צורך להקצות מרחקים מנהלתיים שונים למסלולי ברירת המחדל.
• כדי ליישם יתירות או כשל יחד עם איזון עומסים, הקצאת מרחקים אדמיניסטרטיביים שונים לנתיבי ברירת מחדל היא שיטה מומלצת כדי להבטיח שהתעבורה מנותבת מחדש באופן אוטומטי דרך המסלול החלופי במקרה של כשל בחיבור הראשי.

בכל מקרה, יש לתכנן ולבדוק בקפידה את תצורת איזון העומסים וניהול המסלולים כדי לוודא שהרשת פועלת כמצופה בתנאים שונים.