שימוש ב-NAT על פני NAT, המכונה גם NAT כפול או שרשרת NAT, מתרחש כאשר שני מכשירים או יותר ברשת מבצעים תרגום כתובות רשת ברצף.

למרות ש-NAT היא טכנולוגיה שימושית לשימור כתובות IP ולהגברת אבטחת הרשת, הטמעת שכבות מרובות של NAT יכולה להציג מספר אתגרים וחסרונות:

1. מורכבות תצורה ופתרון בעיות

• מורכבות מוגברת: כל שכבת NAT מוסיפה שכבת תצורה חדשה, שעלולה לסבך את עיצוב וניהול הרשת.
• קשיים בפתרון בעיות: NAT כפול יכול להפוך את אבחון בעיות הרשת למורכבות יותר, מכיוון שכתובות IP מתורגמות מספר פעמים, ומטשטשות את המקור האמיתי של מנות הנתונים.

2. בעיות קישוריות ותאימות

• מעבר NAT: יישומים ושירותים הדורשים הקמה של חיבורים נכנסים, כגון משחקים מקוונים, VPNs ושרתי מדיה, עלולים להיתקל בבעיות בריצה מאחורי שכבות מרובות של NAT עקב קשיים במעבר NAT.
• אי תאימות: פרוטוקולים ויישומים מסוימים אינם מיועדים להתמודד עם תרגומי כתובות מרובים ועשויים להיכשל או להפגין ביצועים פגומים בעת שימוש בסביבות NAT כפולות.

3. ביצועי רשת

• עיכוב נוסף: כל מכשיר שמבצע NAT מציג השהייה קטנה בעת עיבוד מנות. למרות שהעיכוב זה הוא בדרך כלל מינימלי, הוא יכול להצטבר בתרחישי NAT ​​כפולים, ולהשפיע על הביצועים של יישומים רגישים לזמן כמו שיחות VoIP ומשחקים מקוונים.
• שימוש במשאבים: מכשירים שמבצעים NAT צורכים משאבי CPU וזיכרון כדי לשמור על טבלת תרגום הכתובות. בסביבות NAT כפולות, ניתן לצרוך משאבים אלה מהר יותר, מה שעלול להשפיע על ביצועי המכשיר.

4. ניהול אבטחה

• סיבוכים ביטחוניים: למרות ששכבה נוספת של NAT עשויה להיראות כאילו היא מציעה יותר אבטחה, היא למעשה יכולה לסבך את היישום של מדיניות אבטחה יעילה, במיוחד כשמדובר בבדיקת מנות ומניעת חדירה.
• עדכוני אבטחה: שמירה על התקני NAT ​​מרובים מעודכנים ומוגדרים כהלכה יכולה להיות מאתגרת יותר, ולהגביר את הסיכון לפרצות אבטחה.

5. מגבלות על ניהול כתובות IP

• מחסור בכתובות פרטיות: ברשתות גדולות, NAT כפול יכול לתרום למחסור בכתובות IP זמינות, מכיוון שכל שכבת NAT זקוקה לטווח משלה של כתובות IP פרטיות כדי לתפקד.

פתרונות וחלופות

כדי למנוע את הבעיות הקשורות ל-NAT כפול, ניתן לשקול מספר חלופות:

• תצורת DMZ: הצבת מכשירים הזקוקים לנגישות מבחוץ ב-DMZ יכולה לעזור למנוע חלק מהסיבוכים של NAT על NAT.
• UPnP (Plug and Play אוניברסלי) o NAT-PMP (פרוטוקול מיפוי יציאות NAT): אפשר להתקנים ויישומים מסוימים להגדיר כללי NAT ​​באופן דינמי, מה שמקל על מעבר NAT.
• IPv6: אימוץ IPv6 מבטל את הצורך ב-NAT על ידי מתן מספיק כתובות IP כדי להקצות כתובות ייחודיות לכל המכשירים.

לסיכום, למרות ש-NAT הוא כלי בעל ערך בהקשרים מסוימים, השימוש בו בשכבות מרובות מציג מספר בעיות שיכולות להשפיע על פונקציונליות הרשת, הביצועים והניהול. הערכה מדוקדקת של ארכיטקטורת הרשת ובחינת חלופות יכולה לעזור להפחית את החסרונות הללו.