הבחירה בין השארת הפרוטוקול של גשר ב-MikroTik מוגדר כ"אין" או לשנות אותו ל-"RSTP" (פרוטוקול עץ מהיר) תלויה בצרכים הספציפיים של הרשת שלך וביעדים שאתה מחפש להשיג מבחינת ביצועים, מדרגיות ואמינות.

פרוטוקול אין

• להשתמש: תצורה זו בעצם אינה משתמשת בפרוטוקול Spanning Tree על הגשר. זה שימושי בתרחישים שבהם אתה בטוח שלא יהיו לולאות ברשת, בין אם בגלל עיצוב רשת פשוט או בגלל שאתה שולט בקפדנות על הטופולוגיה.
• יתרון: פחות תקורה בעיבוד והשהייה, מכיוון שאין חישובי אלגוריתם STP/RSTP על המתגים.
• חסרונות: אם נוצרת בטעות לולאה ברשת עקב שגיאת תצורה או חיבור כבל במקום הלא נכון, היא עלולה לגרום לסערות שידור שעלולות לקרוס את הרשת.

RSTP (Rapid Spanning Tree Protocol)

• להשתמש: RSTP הוא התפתחות של פרוטוקול Spanning Tree (STP) שנועד לספק התכנסות רשת מהירה יותר. זה שימושי ברשתות מורכבות יותר שבהן קיים סיכון ללולאות או כאשר צפויים שינויים דינמיים בטופולוגיית הרשת.
• יתרון: מספק הגנה מפני לולאות רשת על ידי זיהוי והשבתה של קישורים שעלולים לגרום להם. RSTP יכול להסתגל במהירות לשינויים בטופולוגיית הרשת, להשבית או לאפשר קישורים לפי הצורך כדי לשמור על הרשת פעילה ללא לולאות.
• חסרונות: משתמש יותר במשאבי מערכת ועשוי להכניס חביון קטן עקב חישוב האלגוריתם כדי לשמור על לולאה של העץ המתפרש.

מתי להשתמש בכל אחד

• ללא חתימה: אם הרשת שלך קטנה, סטטית (עם מעט או ללא שינויים בטופולוגיה צפויים) ואתה יכול להבטיח שלא יהיו לולאות רשת, הגדרת פרוטוקול הגשר ל"אין" עשויה להיות מספקת ויעילה יותר.
• RSTP: ברשתות מורכבות יותר ודינמיות, או אם אתה פשוט רוצה את השקט הנפשי של הגנת לולאה, מומלץ להשתמש ב-RSTP. זה שימושי במיוחד בסביבות שבהן שינויים ברשת הם תכופים או שבהן התקנים מחוברים ומתנתקים באופן קבוע.

ההחלטה בין "ללא" לבין "RSTP" צריכה להתבסס על הערכה מדוקדקת של הרשת שלך ושל הביצועים והאבטחה הספציפיים שלך.

באופן כללי, אם ישנה אפשרות ללולאות רשת או אם הרשת מורכבת ודינמית, RSTP היא האפשרות המומלצת כדי למנוע בעיות פוטנציאליות ולהבטיח יציבות רשת.