זה לא אפשרי, כל אחד הוא עצמאי.

עם זאת, ניתן לבצע ניתוב בין IPv4 ל-IPv6, עם תהליך המכונה "מחסנית כפולה" או טכניקות מעבר.

טכניקות אלו נחוצות מכיוון ש-IPv4 ו-IPv6 אינם תואמים באופן ישיר, כלומר, הם אינם יכולים לתקשר זה עם זה ללא סוג כלשהו של התערבות או הסתגלות.

להלן אנו מתארים כמה מהאסטרטגיות הנפוצות ביותר להקלת התקשורת בין שתי הגרסאות של IP:

ערימה כפולה

טכניקת ה-"Dual Stack" מרמזת שהתקנים ושרתים מוגדרים לפעול עם שתי ערימות פרוטוקולים, IPv4 ו-IPv6, בו זמנית. זוהי הדרך הישירה ביותר להתמודד עם המעבר, שכן היא מאפשרת למכשיר או לשירות להיות נגיש דרך שתי כתובות ה-IP. עם זאת, זה דורש שלמכשיר או לשירות תהיה גישה הן לכתובות IPv4 והן לכתובות IPv6.

מנהרות

מנהור היא טכניקה המשמשת להעברת תעבורת IPv6 על גבי תשתית רשת IPv4 קיימת, או להיפך. זה נעשה על ידי הקפצת מנות IPv6 בתוך מנות IPv4 לשידור. ישנן מספר שיטות מנהור, כגון 6to4, Teredo ו-ISATAP, כל אחת עם היישומים ושיקולי השימוש שלה.

תרגום כתובות רשת (NAT)

תרגום כתובות רשת עבור פרוטוקול אינטרנט גרסה 6 (NAT64) מאפשר תקשורת בין רשתות IPv6 ו-IPv4. זה עובד על ידי תרגום כתובות IPv6 לכתובות IPv4 ולהיפך. זה שימושי במיוחד כדי לאפשר למכשירים ברשת IPv6 לגשת לתוכן ולשירותים הזמינים רק דרך IPv4.

שיקולים

בחירת אסטרטגיית המעבר תלויה במספר גורמים, כגון תשתית רשת קיימת, דרישות תקשורת ומשאבים זמינים. למרות שהמטרה ארוכת הטווח היא אימוץ אוניברסלי של IPv6, טכניקות מעבר אלו חיוניות לשמירה על תקשורת בין שתי הגרסאות של פרוטוקול האינטרנט במהלך תקופת המעבר.

מסקנה

המעבר מ-IPv4 ל-IPv6 הוא תהליך מורכב הכולל לא רק עדכון תשתיות אלא גם יישום אסטרטגיות המאפשרות דו קיום וניתוב בין שתי הגרסאות.

ככל שאנו מתקדמים לקראת אימוץ רחב יותר של IPv6, טכניקות המעבר הללו עשויות למלא תפקיד מכריע בהבטחת הגירה חלקה והמשכיות של תקשורת מקוונת.