כן, גם nstreme וגם Nv2 הם פרוטוקולים קנייניים שפותחו על ידי MikroTik כדי לשפר את הביצועים של רשתות אלחוטיות, במיוחד בקישורי נקודה לנקודה ונקודה לריבוי נקודות. כאן אני מסביר קצת יותר על כל אחד מהם:

Nstreme

Nstreme הוא פרוטוקול קנייני של MikroTik שנועד לשפר את הביצועים של רשתות אלחוטיות 802.11, במיוחד בתצורות קישור מנקודה לנקודה.

פרוטוקול זה מגביר את הביצועים והיציבות בקישורים אלחוטיים בכך שהוא מאפשר הגדרה של תכונות כגון סקר ופריצת פריימים.

סקר מסייע להפחית את ההשפעה של התנגשות מנות בסביבות מרובות לקוחות, בעוד שפריצת פריימים מאפשרת שליחת מסגרות מרובות בשידור יחיד, ומפחיתה את התקורה ומגדילה את יעילות הקישור.

Lv2 (TDMA)

Nv2 היא טכנולוגיה קניינית נוספת של MikroTik המשתמשת ב-TDMA (Time Division Multiple Access) כדי לשלוט בגישה למדיה ברשתות אלחוטיות.

שלא כמו שיטות CSMA/CA סטנדרטיות המשמשות ב-802.11, Nv2 מקצה חלונות זמן ספציפיים לשידור לכל לקוח, וכתוצאה מכך ניהול ספקטרום טוב יותר, זמן השהייה נמוך יותר ויכולת חיזוי גדולה יותר של שידור.

זה הופך אותו לשימושי במיוחד ברשתות מנקודה לריבוי נקודות שבהן נדרש תיאום יעיל בין מספר רב של לקוחות.

יתרונות ומגבלות

גם פרוטוקולי nstreme וגם Nv2 מציעים שיפורים משמעותיים בביצועי הרשת האלחוטית בתנאים ספציפיים, אבל יש להם גם כמה מגבלות:

• תאימות: מכיוון שהם פרוטוקולים קנייניים, הם תואמים רק לציוד MikroTik. זה עשוי להגביל את אפשרויות הפעולה ההדדיות עם התקני צד שלישי.
• תצורה ותחזוקה: תצורה של פרוטוקולים אלה יכולה להיות מורכבת יותר מפתרונות סטנדרטיים ועשויה לדרוש הבנה טכנית וניסיון רב יותר כדי לייעל את הביצועים שלהם.

פרוטוקולים אלה הם דוגמאות לאופן שבו MikroTik מבקשת לספק פתרונות המותאמים לצרכים הספציפיים של סביבות רשת, תוך שיפור היעילות והביצועים שבהם סטנדרטים קונבנציונליים עשויים שלא להספיק.