CIDR, או Classless Inter-Domain Routing, היא שיטה המשמשת להקצאה וניהול של כתובות IP ברשתות אינטרנט.

לפני היישום של CIDR, כתובות IP חולקו למחלקות, כגון Class A, Class B ו-Class C, וכתוצאה מכך שימוש לא יעיל בכתובות IP ובעיות מיצוי כתובות.

עם CIDR, כתובות IP מוקצות ומנוהלות בצורה יעילה יותר על ידי קיבוץ כתובות לבלוקים רציפים, מה שמאפשר גמישות רבה יותר בהקצאת כתובות וניצול טוב יותר של שטח הכתובות הזמין. להלן מספר היבטים מרכזיים של CIDR שכדאי להדגיש:

סימון CIDR

ב-CIDR, כתובות IP מיוצגות באמצעות סימון מיוחד המשלב את כתובת ה-IP ואת קידומת אורך רשת המשנה, מופרדות באמצעות קו נטוי ("/"). לדוגמה, "192.168.1.0/24" מציין רשת עם כתובת IP בסיסית "192.168.1.0" וקידומת אורך רשת משנה של 24 סיביות.

קידומת אורך רשת משנה

קידומת אורך רשת המשנה מציינת כמה סיביות של כתובת ה-IP מרכיבות את חלק הרשת של הכתובת. לדוגמה, בסימון "192.168.1.0/24", 24 הסיביות הראשונות משמשות לזיהוי הרשת, ו-8 הסיביות האחרונות שמורות לזיהוי מארחים בודדים ברשת.

חלוקת בלוק כתובות

CIDR מאפשר לחלק בלוקים של כתובות IP לרשתות משנה קטנות יותר לפי הצורך כדי להתאים לצרכי הרשת. זה מאפשר הקצאה יעילה יותר של כתובות ומונע מבוזבז כתובות IP.

סיכום מסלול

CIDR גם מקל על צבירה של מספר נתיבי רשת לנתיב אחד, כללי יותר, מה שמפחית את העומס על טבלאות ניתוב ומשפר את יעילות הניתוב באינטרנט.

לסיכום, CIDR היא שיטה בסיסית להקצאה וניהול יעילים של כתובות IP באינטרנט, המאפשרת גמישות, יעילות ומדרגיות רבה יותר בניהול כתובות IP ובניתוב רשת.