ה-MTU, או Maximum Transmission Unit, הוא מונח המשמש בתחום רשתות המחשבים כדי להתייחס לגודל המרבי של חבילת נתונים שניתן להעביר ברשת או בקישור רשת ספציפי.
גודל זה כולל הן את מטען החבילות (הנתונים בפועל) והן את הכותרות הנחוצות להעברת נתונים ובקרה.
ה-MTU הוא מאפיין בסיסי בתצורת רשת המשפיע ישירות על הביצועים והיעילות של העברת נתונים.
החשיבות של MTU
- יעילות רשת: MTU מוגדר כהלכה יכול לשפר את יעילות הרשת על ידי מזעור פיצול מנות. אם חבילה חורגת מה-MTU המותר ברשת, יש לפצל (לפצל) אותה לחתיכות קטנות יותר לפני שליחתה, מה שיכול להגדיל את התקורה ולהפחית את הביצועים.
- תאימות וביצועים: לטכנולוגיות מדיה ורשת שונות עשויות להיות יכולות MTU שונות. התאמת ה-MTU כך שתתאים למדיום השידור יכולה לסייע בהבטחת תאימות וביצוע מיטוב.
- פתרון בעיות: התאמת ה-MTU יכולה להיות כלי שימושי לפתרון בעיות ספציפיות ברשת, כגון בעיות קישוריות או ביצועי רשת איטיים.
ערכי MTU נפוצים
- Ethernet: עבור רוב רשתות ה-Ethernet, ה-MTU הסטנדרטי הוא 1500 בתים.
- PPPoE: לחיבורים שמשתמשים ב-PPPoE (פרוטוקול נקודה לנקודה מעל Ethernet) יש בדרך כלל MTU של 1492 בתים, כדי להכיל את 8 הבתים הנוספים ש-PPPoE מוסיף לכותרת ה-Ethernet.
- IPv6: חלק מתצורות רשת IPv6 עשויות לדרוש התאמות ל-MTU כדי לייעל את השידור של מנות גדולות.
הגדרת MTU
התאמת ה-MTU עשויה להיות נחוצה בהקשרים שונים, כגון בעת הגדרת VPNs, פתרון בעיות בקישוריות, או כדי לייעל את הביצועים בקישורים ספציפיים ברשת.
חיוני לבצע בדיקות לאחר שינוי ה-MTU כדי להבטיח שהתצורה יעילה ואינה מציגה בעיות קישוריות או ביצועים נוספים.
חשוב לציין ש-MTU גבוה יותר אינו תמיד שם נרדף לביצועים טובים יותר; ערך MTU גדול מדי עבור קישור רשת נתון יכול לגרום לשיעור שגיאות גבוה יותר ואובדן מנות, בעוד ש-MTU קטן מדי יכול להגדיל את תקורה של הרשת.
מציאת האיזון הנכון היא המפתח לרשת יעילה.
אין תגיות לפוסט הזה.