ה-slaac עובד רק על משתמשי קצה כך שהנתב לא יבין את ה-slaac

אם לאחר מעבר יש לך מחשב ונתב מוגדרים לשימוש ב-SLAAC (תצורה אוטומטית של כתובת חסרת מצב), הנה מה שיקרה מבחינת תצורת הרשת:

1. קישוריות IPv6- SLAAC משמש עם IPv6 כדי לאפשר למכשירים להגדיר את עצמם אוטומטית עם כתובות IPv6 ללא צורך בשרת DHCP.
2. הודעת נתב: הנתב ישלח מעת לעת הודעות פרסום נתב (RA) דרך המתג לכל המכשירים המחוברים ברשת. הודעות אלה הן חלק מ-IPv6 Neighbor Discovery Protocol (NDP).
3. תצורת מחשב אוטומטית: כאשר המחשב מקבל פרסומת לנתב, הוא ישתמש בפרטי קידומת כתובת ה-IPv6 המסופק בהודעה זו כדי ליצור כתובת IPv6 משלו. זה נעשה על ידי נטילת הקידומת (לדוגמה, 2001:db8::/64) ושילובה עם מזהה ממשק הנגזר מכתובת ה-MAC של המחשב האישי או באמצעות יצירת מספרים אקראי, בהתאם להגדרות הפרטיות של המכשיר.
4. כפילות כתובת: המחשב האישי יבצע בדיקת שכפול כתובות (DAD) כדי לוודא שהכתובת שנוצרה אינה בשימוש על ידי התקן אחר ברשת. אם הכתובת פנויה, המחשב יגדיר אותה ככתובת ה-IPv6 שלו.
5. קונקטיווידד: ברגע שלמחשב יש כתובת IPv6, הוא יכול להתחיל לתקשר עם התקנים אחרים ברשת IPv6, כולל גישה לאינטרנט אם הנתב מוגדר לספק זאת.
6. ללא DHCPv6: חשוב לציין, תחת SLAAC, כתובות IP מוגדרות אוטומטית ללא התערבות DHCPv6, אם כי עדיין ניתן יהיה להשתמש ב-DHCPv6 ברשת לצורך אספקת פרמטרי תצורה אחרים (כגון שרתי DNS) במידת הצורך.

לכן, בסביבה עם SLAAC, תהליך תצורת הרשת הוא די אוטומטי, ומאפשר חיבור ותצורה קלה של התקנים ברשתות IPv6.