כן, כדאי מאוד שתהיה רשת מקומית (LAN) הפועלת עם IPv6 תוך גישה לאינטרנט דרך IPv4. תצורה היברידית זו נפוצה בשל המעבר ההדרגתי מ-IPv4 ל-IPv6 והקיום המשותף של שני הפרוטוקולים בחלקים שונים של האינטרנט וברשתות פנימיות.

כדי שזה יעבוד ביעילות, נעשה שימוש במספר אסטרטגיות וטכנולוגיות:

ערימה כפולה

הגישה הישירה ביותר היא "Dual Stack", שבה התקני רשת ושרתים מוגדרים לטפל גם ב-IPv4 וגם ב-IPv6 בו-זמנית. המשמעות היא שלכל מכשיר ברשת יכולה להיות גם כתובת IPv4 וגם כתובת IPv6.

התקנים יכולים לתקשר באופן פנימי באמצעות IPv6 ולהשתמש ב-IPv4 כדי לגשת לשירותים באינטרנט שעדיין אינם זמינים ב-IPv6.

מנהרות

מנהרות הן אפשרות נוספת לחיבור רשתות IPv6 לעולם ה-IPv4. אלה עוטפים מנות IPv6 בתוך מנות IPv4 כך שניתן להעביר אותן ברשתות התומכות רק ב-IPv4.

ישנם מספר פרוטוקולי מנהור, כגון 6to4, 6in4 ו-Teredo, שניתן להשתמש בהם בהתאם לדרישות ספציפיות ותצורת הרשת.

תרגום כתובות רשת (NAT)

תרגום כתובות רשת (NAT) עבור IPv6, המכונה NAT64, מאפשר למכשירים ברשת IPv6 לתקשר עם שרתי IPv4. NAT64 מתרגם את כתובות ה-IPv6 של התקנים ברשת המקומית לכתובת IPv4 ציבורית כאשר הם ניגשים לאינטרנט.

DNS64 משמש לעתים קרובות בשילוב עם NAT64 כדי לתרגם תגובות DNS מ-IPv4 ל-IPv6, מה שמאפשר למכשירי IPv6 לפתור שמות דומיין לכתובות IPv4.

שיקולים

• תאימות: ודא שציוד הרשת שלך (נתבים, מתגים, חומות אש) תומך בתצורות הדרושות לטיפול בשני הפרוטוקולים או בטכנולוגיות המעבר הנדרשות.
• הצגה: עקוב אחר הביצועים של חיבורי הרשת והאינטרנט שלך. טכניקות מעבר מסוימות עשויות להכניס חביון נוסף.
• בטחון: יש לקחת בחשבון את שני הפרוטוקולים במדיניות אבטחת הרשת. ודא שהגדרות האבטחה וההתקנים (כגון חומות אש ומערכות למניעת חדירה) מוגדרים כראוי עבור שני הפרוטוקולים.

הדו-קיום של IPv6 ברשתות LAN ו-IPv4 לגישה לאינטרנט הוא שלב חשוב במעבר ל-IPv6, המאפשר הגירה חלקה ומאפשר לרשתות לנצל את היתרונות של IPv6 באופן פנימי תוך שמירה על גישה לכל התוכן הזמין ב-IPv4 באינטרנט.