כדי לגשת לרשתות VLAN מרובות ממיקום אחד, אינך צריך להיות פיזית "בתוך" כל VLAN.

במקום זאת, אתה יכול להגדיר את הרשת שלך כך שתאפשר תקשורת בין רשתות VLAN, תהליך המכונה "ניתוב בין-VLAN". תהליך זה מבוצע בדרך כלל על נתב או מתג רב שכבתי שיכול לבצע פונקציות ניתוב.

אנו מסבירים כיצד לעשות זאת:

תצורת ניתוב בין-VLAN

1. נתב עם ממשקים מרובים: דרך מסורתית להגדיר ניתוב בין-VLAN היא להשתמש בנתב עם ממשקים פיזיים מרובים, כאשר כל ממשק מתחבר למתג המוגדר עבור VLAN ספציפי. עם זאת, שיטה זו אינה ניתנת להרחבה ואינה יעילה מבחינת עלויות ויציאות זמינות.
2. נתב-על-מקל: שיטה זו משתמשת בממשק פיזי יחיד בנתב כדי לטפל במספר VLANs באמצעות ממשקי משנה. כל ממשק משנה מוגדר עבור VLAN ספציפי באמצעות תיוג 802.1Q. המתג שאליו מחובר הנתב חייבות להיות היציאות המתאימות מוגדרות כטראנק כדי לאפשר תעבורה מכל רשתות ה-VLAN דרך אותו חיבור פיזי יחיד.
3. מתגי שכבה 3 (רב שכבתית): מתגי שכבה 3 יכולים לבצע ניתוב בין רשתות VLAN באופן פנימי ללא צורך בנתב חיצוני. ניתן להגדיר את התצורה של ממשקים וירטואליים מוחלפים (SVI) עבור כל VLAN במתג Layer 3, מה שמאפשר למתג לנתב תעבורה בין VLAN לפי הצורך.

שיקולי אבטחה

• רשימות בקרת גישה (ACL): לא משנה באיזו שיטה אתה משתמש, חשוב ליישם ACLs כדי לשלוט באיזו תעבורה יכולה לעבור בין VLANs. זה מאפשר לך להגביל גישה למשאבים רגישים ולהבטיח שרק משתמשים מורשים יכולים לתקשר בין רשתות VLAN ספציפיות.
• פוליטיקה ביטחונית: ודא שמדיניות האבטחה שלך מעודכנת כדי לשקף את היכולת לתקשר בין רשתות VLAN, כולל הגנה מפני איומים פנימיים ועמידה במדיניות בידוד נתונים.

תצורה

• תצורת התקן ניתוב: בהתאם למכשיר שבו אתה משתמש (נתב סיסקו, מתג MikroTik Layer 3 וכו'), התהליך הספציפי להגדרת ניתוב בין-VLAN ישתנה. עיין בתיעוד של המכשיר שלך לקבלת הנחיות מפורטות כיצד להגדיר ניתוב בין-VLAN ו-ACL.

בקיצור, אינך צריך להיות בתוך כל VLAN בנפרד כדי לגשת לכל האחרים; על ידי הגדרה נכונה של תשתית הרשת והתקני הניתוב שלך, אתה יכול להקל על התקשורת בין רשתות VLAN שונות בצורה מאובטחת ויעילה.