חיבור VLAN מתייחס לתהליך של יצירת תקשורת בין רשתות וירטואליות שונות (VLANs) בתשתית רשת. VLANs הם מקטעים לוגיים של רשת פיזית המאפשרים למנהלי מערכת לחלק את הרשת לקבוצות לוגיות קטנות יותר כדי לשפר את אבטחת הרשת, הניהול והביצועים.
בסוף המאמר תמצא קטן מבחן שיאפשר לך להעריך הידע שנרכש בקריאה זו
כאשר נוצרים רשתות VLAN נפרדות, כברירת מחדל, הם לא יכולים לתקשר ישירות זה עם זה. עם זאת, במצבים רבים, יש צורך לאפשר תקשורת בין רשתות VLAN שונות כדי לשתף משאבים או לאפשר למשתמשים לגשת לשירותים ספציפיים ברשתות וירטואליות אחרות. זה המקום שבו ה ניתוב בין רשתות VLAN.
ניתוב בין-VLAN מאפשר לתעבורה לעבור בין רשתות VLAN שונות באמצעות א מכשיר ניתוב או מתג שכבה 3 שיש לו יכולת ניתוב. התקנים אלו פועלים כגשרים בין רשתות VLAN ומאפשרים להם לתקשר זה עם זה.
דרכים ליישם ניתוב
הדרכים העיקריות ליישם ניתוב בין רשתות VLAN הן:
1. ניתוב עם נתב חיצוני
בתצורה זו, כל VLAN מחובר לממשק משלו בנתב. כאשר יש לשלוח חבילת נתונים מ-VLAN אחד לאחר, היא נשלחת לנתב, אשר לאחר מכן מעביר אותה ל-VLAN היעד. טכניקה זו פשוטה ויעילה, אך עלולה להיות לא יעילה אם ישנם רשתות VLAN רבות, מכיוון שהיא דורשת ממשק נפרד לכל אחד.
2. ניתוב בשכבה 3 מיתוג
בתצורה זו, ניתוב מתבצע בתוך המתג, שיכול להבין ולתפעל מנות ברמת הרשת. מתג מסוג זה כולל ממשקים וירטואליים מרובים של שכבה 3, אחד עבור כל VLAN, המאפשר לך לנתב ביניהם. טכניקה זו יעילה יותר מניתוב עם נתב חיצוני, אך דורשת חומרה מתוחכמת ויקרה יותר.
3. ניתוב עם תא מטען (נתב-על-מקל)
בתצורה זו, ממשק פיזי יחיד בנתב משמש לטיפול בתעבורה ממספר VLANs. VLAN מובחן באמצעות תגי VLAN (802.1Q) על מנות נתונים. טכניקה זו יעילה יותר מניתוב עם נתב חיצוני מבחינת השימוש בממשק, אך עשויה להיות מוגבלת על ידי כמות רוחב הפס הזמין בממשק המטען.
צעדים חיוניים
בעת הגדרת ניתוב בין רשתות VLAN, יש לבצע מספר שלבים:
1. תצורת VLAN
ראשית, נוצרים רשתות VLAN בודדות על המתגים או התקני הרשת. כל VLAN מוגדר עם מזהה ייחודי ויציאות ספציפיות מוקצות לכל VLAN.
2. הגדרת ממשקי ניתוב
בהתקן הניתוב או מתג שכבה 3, יש להגדיר את הממשקים שיתחברו לכל VLAN. ממשקים אלה מוגדרים עם כתובות IP השייכות לרשתות המשנה של כל VLAN.
3. תצורת טבלת ניתוב
מסלולים סטטיים מוגדרים או שמשתמשים בפרוטוקול ניתוב דינמי כדי לאפשר למכשיר הניתוב לדעת איך להגיע לרשתות המשנה של כל VLAN.
4. קביעת מדיניות גישה
ניתן להחיל רשימות בקרת גישה (ACLs) כדי לשלוט באיזו תעבורה מותרת או חסומה בין רשתות VLAN. זה מספק שכבה נוספת של אבטחה ושליטה.
לאחר השלמת השלבים הללו, ה-VLANs יהיו מחוברים ביניהם ויוכלו לתקשר זה עם זה באמצעות מכשיר ניתוב או מתג שכבה 3. התקן הניתוב יבחן את פרטי היעד של החבילות וינתב אותן ל-VLAN היעד המתאים.
חשוב לציין שלניתוב בין רשתות VLAN יכולה להיות השפעה על ביצועי הרשת מכיוון שהוא כרוך בעיבוד מנות נוסף ויכול ליצור תעבורה נוספת ברשת.
לכן, חשוב לתכנן בקפידה את תצורת הניתוב ולשקול את רוחב הפס והמשאבים הזמינים כדי להבטיח ביצועי רשת מיטביים.
שכבה 3 נתבים או מתגים
הבחירה בין שימוש בנתב או במתג Layer 3 לניתוב בין רשתות VLAN תהיה תלויה במספר גורמים, כולל גודל הרשת, נפח התעבורה, משאבים זמינים והצרכים הספציפיים של הארגון.
הנה כמה שיקולים שיכולים לעזור לך לקבל החלטה:
1. ביצועים
מתגי שכבה 3 הם בדרך כלל מהירים יותר מנתבים לניתוב, מכיוון שחומרת המתג נועדה להתמודד עם ניתוב מנות במהירות גבוהה. זה יכול להיות חשוב במיוחד ברשתות עם כמות גדולה של תעבורה בין-VLAN.
2. עלות
מתגי שכבה 3 הם בדרך כלל יקרים יותר מנתבים בשל החומרה המיוחדת שלהם. לכן, אם התקציב הוא שיקול חשוב, ראוטר עשוי להיות אופציה משתלמת יותר.
3. מדרגיות
אם הרשת מיועדת לגדול בגודל ובמורכבות, מתג שכבה 3 עשוי להיות אפשרות ניתנת להרחבה יותר. מתגי שכבה 3 יכולים להתמודד עם מספר רב של רשתות VLAN ולספק ניתוב בין VLAN ללא צורך בממשקים פיזיים נוספים כנדרש על ידי נתב.
4. תכונות מתקדמות
נתבים מציעים בדרך כלל מגוון רחב יותר של תכונות מתקדמות בהשוואה למתגי שכבה 3 אלה עשויים לכלול תמיכה במגוון רחב יותר של פרוטוקולי ניתוב, יכולות חומת אש, VPNs ותכונות אבטחה אחרות.
5. קלות תצורה וניהול
מתגי שכבה 3 הם בדרך כלל קלים יותר להגדרה ולניהול עבור ניתוב בין-VLAN בהשוואה לנתבים. הסיבה לכך היא שאתה יכול להגדיר מספר ממשקי VLAN במכשיר בודד במקום לנהל מספר ממשקים פיזיים בנתב.
לסיכום, הבחירה בין נתב למתג שכבה 3 לניתוב בין-VLAN תהיה תלויה בצרכים הספציפיים של הרשת שלך. לשתי האפשרויות יש יתרונות וחסרונות, והאופציה הטובה ביותר תשתנה ממצב למצב.
נתבים מול מתגי שכבה 3
להלן, אנו מציגים טבלה השוואתית המדגישה כמה מהיתרונות שמציעים שניהם נתבים כמו מתגי שכבה 3 לניתוב בין רשתות VLAN ברשת:
נתב | מתג שכבה 3 | |
---|---|---|
הצגה | בדרך כלל מהירויות ניתוב איטיות יותר בהשוואה למתגי שכבה 3 | ביצועים גבוהים, מסוגל לנתב במהירות גבוהה |
Costo | בדרך כלל זול יותר | בדרך כלל יקר יותר בגלל חומרה מיוחדת |
מדרגיות | עשוי להיות מוגבל על ידי מספר הממשקים הפיזיים הזמינים | ניתן להרחבה מאוד, יכול להתמודד עם מספר רב של רשתות VLAN |
מאפיינים מתקדמים | תמיכה במגוון רחב של פרוטוקולי ניתוב, חומת אש, VPN, בין היתר | מוגבל בעיקר לניתוב, אם כי דגמים מסוימים עשויים לכלול תכונות מתקדמות |
תצורה וניהול | יכול להיות מסובך יותר בשל הצורך בניהול ממשקים פיזיים מרובים | תצורה וניהול קלים יותר בזכות ממשקי VLAN וירטואליים |
הטמעת ניתוב VLAN ב-RouterOS
להלן דוגמה לאופן שבו תוכל להגדיר ניתוב בין-VLAN בנתב MikroTik. זה מניח שכבר מוגדרים לך שני רשתות VLAN (VLAN 10 ו-VLAN 20) ביציאה ether2, ואתה רוצה להגדיר ניתוב ביניהם.
זוהי דוגמה פשוטה וייתכן שתצטרך להתאים את הפקודות כך שיתאימו לצרכים הספציפיים של הרשת שלך.
ראשית, נצטרך להקצות כתובות IP לכל אחד מה-VLAN. כתובות אלו ישמשו כשער ברירת המחדל עבור כל VLAN. נניח שנשתמש ב-192.168.10.1/24 עבור VLAN 10 וב-192.168.20.1/24 עבור VLAN 20:
/ip address add address=192.168.10.1/24 interface=ether2.10
/ip address add address=192.168.20.1/24 interface=ether2.20
2. לאחר מכן, נאפשר ניתוב בין ה-VLANs. MikroTik עושה זאת באופן אוטומטי באמצעות יכולת הניתוב של שכבה 3 שלו:
/ip route add dst-address=192.168.10.0/24 gateway=192.168.10.1
/ip route add dst-address=192.168.20.0/24 gateway=192.168.20.1
3. לבסוף, אם אתה רוצה שרשתות ה-VLAN יוכלו גם לגשת לאינטרנט, תצטרך להגדיר מסלול ברירת מחדל דרך שער האינטרנט שלך. נניח ששער האינטרנט שלך הוא 192.168.1.1:
/ip route add dst-address=0.0.0.0/0 gateway=192.168.1.1
הוספת כללי חומת אש כדי לשלוט בתעבורה בין רשתות VLAN בנתב MikroTik יכולה לעזור לשפר את אבטחת הרשת. הנה דוגמה כיצד תוכל לעשות זאת.
נניח שאתה רוצה לחסום את כל התעבורה מ-VLAN 10 ל-VLAN 20, אבל לאפשר תעבורה בכיוון ההפוך. ראשית, תצטרך לזהות את הרשתות המתאימות לרשתות ה-VLAN שלך (לדוגמה, 192.168.10.0/24 עבור VLAN 10 ו-192.168.20.0/24 עבור VLAN 20), ואז תוכל להשתמש בפקודות הבאות:
/ip firewall filter add chain=forward src-address=192.168.10.0/24 dst-address=192.168.20.0/24 action=drop
/ip firewall filter add chain=forward src-address=192.168.20.0/24 dst-address=192.168.10.0/24 action=accept
פקודות אלו ייצרו שני חוקי חומת אש:
- הכלל הראשון יחסום את כל התעבורה מ-VLAN 10 ל-VLAN 20 (כלומר, כל החבילות שמקורן ברשת 192.168.10.0/24 ומיועדות לרשת 192.168.20.0/24 יוסרו).
- הכלל השני יאפשר תעבורה מ-VLAN 20 ל-VLAN 10 (כלומר, כל החבילות שמקורן ברשת 192.168.20.0/24 ומיועדות לרשת 192.168.10.0/24 יתקבלו).
זו דוגמה מאוד בסיסית. חוקי חומת האש יכולים להיות הרבה יותר מורכבים וספציפיים בהתאם לצרכי האבטחה שלך. לדוגמה, ייתכן שתרצה לחסום או לאפשר רק סוגים מסוימים של תעבורה (למשל HTTP, SSH וכו'), או אולי תרצה לחסום או לאפשר תעבורה אל/מכתובות IP ספציפיות מסוימות.