מושגים כלליים
מדד הרשת מתייחס לערך המוקצה למסלול סטטי על סמך העלות או המרחק המשוערים שלו ביחס למסלולים זמינים אחרים. במילים אחרות, מדד הרשת הוא מדד ליעילות או איכות של מסלול נתון.
מדד זה משמש בתהליך בחירת המסלול האופטימלי לשליחת חבילת נתונים ממקור ליעד דרך הרשת. ניתוב סטטי מרמז שמנהל הרשת הגדיר באופן ידני את המסלולים והמדדים המשויכים, במקום לתת לפרוטוקולי ניתוב דינמיים לקבוע באופן אוטומטי את המסלולים הטובים ביותר.
חלק מהמדדים הנפוצים המשמשים בניתוב סטטי כוללים:
עלות: זהו הערך המוקצה למסלול בהתבסס על העלות המשוערת שלו במונחים של זמן, רוחב פס או כל גורם אחר שעשוי להשפיע על הביצועים שלו.
מרחק: זהו המדד של המרחק הפיזי או ההגיוני בין המוצא והיעד של המסלול.
רוחב פס: זוהי כמות הנתונים שניתן להעביר בשנייה לאורך המסלול.
עיקוב זמן: זה הזמן שלוקח לחבילת נתונים לעבור במסלול.
אמינות: זוהי ההסתברות שהמסלול זמין ופועל כהלכה.
דוגמאות לשימוש במדדי רשת בניתוב סטטי
להלן כמה דוגמאות מעשיות לאופן השימוש במדדי רשת בניתוב סטטי:
נניח שלחברה יש שני נתבים המחוברים לרשת הפנימית שלה, ואחד מהם מחובר לרשת חיצונית. מנהל הרשת הגדיר מסלול סטטי דרך הנתב המחובר לרשת החיצונית כדי לגשת לשרת חיצוני. כדי לקבוע את המסלול הטוב ביותר, המנהל יכול להקצות מדד עלות לכל מסלול זמין. אם למסלול דרך הנתב המחובר לרשת החיצונית עלות נמוכה יותר מבחינת זמן ורוחב פס, הוא ייבחר כמסלול האופטימלי.
לחברה נוספת מספר סניפים הממוקמים בערים שונות, לכל אחד חיבור נפרד לאינטרנט. מנהל הרשת הגדיר מספר מסלולים סטטיים בין הסניפים כדי לאפשר תקשורת ישירה ביניהם. כדי לקבוע את המסלול הטוב ביותר לשליחת נתונים בין שני סניפים, המנהל יכול להקצות מדד מרחק לכל נתיב זמין. אם למסלול יש מרחק קצר יותר, הוא ייבחר כמסלול האופטימלי.
ספק שירותי אינטרנט משתמש בניתוב סטטי כדי לשלוח את התעבורה של לקוחותיו דרך הרשת שלו. הספק יכול להקצות מדד רוחב פס לכל נתיב זמין כדי לקבוע את המסלול האופטימלי לשליחת תנועת לקוחות. אם לנתיב יש רוחב פס גבוה יותר, הוא ייבחר כנתיב האופטימלי.
דוגמאות לשימוש במדדי רשת עם RouterOS
נניח שיש לנו רשת ארגונית המורכבת משתי רשתות משנה: 192.168.1.0/24 ו-192.168.2.0/24. שתי רשתות המשנה מחוברות לנתב MikroTik בעל שני ממשקי רשת: ether1 ו-ether2. ממשק ether1 מחובר לרשת המשנה 192.168.1.0/24 וממשק ether2 מחובר לרשת המשנה 192.168.2.0/24.
יתר על כן, הנתב MikroTik מחובר לאינטרנט דרך ממשק ether3, ועלינו להגדיר נתיב סטטי לגישה לשרת אינטרנט חיצוני עם כתובת ה-IP 203.0.113.10.
כדי ליישם ניתוב סטטי ולהקצות מדדים למסלולים הזמינים, נוכל להשתמש בטבלת מסלולים ב-RouterOS. טבלת המסלולים היא רשימה של כל המסלולים הזמינים בנתב, יחד עם המדדים שלהם ותכונות אחרות.
הנה דוגמה לאופן שבו ניתן להגדיר את טבלת המסלולים ב-RouterOS עבור התרחיש שלנו:
/ip route add dst-address=203.0.113.10/32 gateway=192.0.2.1 distance=1 check-gateway=ping
/ip route add dst-address=203.0.113.10/32 gateway=192.0.2.2 distance=2 check-gateway=ping
בדוגמה זו, אנו מוסיפים שני מסלולים סטטיים לטבלת המסלולים. לשני המסלולים יש אותה כתובת יעד (203.0.113.10/32), אך שונים זה מזה בכתובת השער ובמרחק שהוקצה (מדד).
למסלול הראשון (מרחק=1) יש את השער 192.0.2.1 והוא נחשב למסלול המועדף מכיוון שיש לו מרחק קצר יותר. למסלול השני (מרחק=2) יש את השער 192.0.2.2 והוא נחשב למסלול משני כי יש לו מרחק ארוך יותר.
בנוסף, אנו משתמשים בתכונה "check-gateway=ping" כדי לבדוק את זמינות השער לפני שליחת נתונים על המסלול. זה עוזר למנוע בעיות קישוריות כאשר שער אינו זמין.
בקיצור
טבלת המסלולים ב-RouterOS משמשת להגדרת מסלולים סטטיים ולהקצאת מדדים למסלולים הזמינים. זה מאפשר לנתב לבחור את הנתיב הטוב ביותר לשליחת נתונים ברחבי הרשת, בהתבסס על מדדים מוגדרים ותכונות מוגדרות אחרות.
תגובה אחת על "מדדי רשת"
זה עוזר לי מאוד, תודה 🫂