BGP, או Border Gateway Protocol, הוא פרוטוקול ניתוב המשמש באינטרנט וברשתות ארגוניות להחלפת מידע ניתוב בין מערכות אוטונומיות (AS).

עלינו לשקול שני היבטים עיקריים: ההגדרה הטכנית שלו ומעמדו כתקן אינטרנט.

הגדרה טכנית

BGP הוא מבחינה טכנית פרוטוקול רשת שכבה 4 הפועל על גבי TCP (פרוטוקול בקרת שידור) כדי להקל על התקשורת בין נתבים. זה מאפשר למערכות אוטונומיות להחליף מידע ניתוב כדי לקבוע את המסלולים הטובים ביותר להגיע ליעדים ספציפיים באינטרנט.

המשמעות היא ש-BGP מספקת את הכללים והמנגנון לנתבים להחליט כיצד לשלוח מנות נתונים ברחבי הרשת הגלובלית.

פתח סטטוס רגיל

לגבי האם BGP הוא פרוטוקול פתוח, התשובה היא כן ולא, תלוי בהקשר. ברמה הטכנית, BGP הוא פרוטוקול מתועד היטב ומיושם באופן נרחב.

מפרטים טכניים של BGP זמינים לציבור במסמכים כגון RFCs (Request for Comments), שהם פרסומים טכניים ותקנים שפותחו על ידי קהילת ה-Internet Engineering Task Force (IETF).

משמעות הדבר היא שכל אחד יכול לגשת למפרט BGP ולפתח יישום משלו של הפרוטוקול עם זאת, המונח "פתוח" יכול להתייחס גם לשאלה האם פרוטוקול זמין לחלוטין לשינוי והפצה מחדש ללא הגבלות.

במובן זה, BGP אינו פתוח לחלוטין, מכיוון שהפיתוח וההתפתחות שלו נשלטים על ידי קבוצה מסוימת של ארגונים, כגון IETF וספקי ציוד רשת גדולים. למרות שרוב יישומי BGP הם קנייניים, רבים מהם פועלים לפי מפרטים סטנדרטיים ותואמים זה לזה.

בנוסף, קיימת גישת קוד פתוח ל-BGP הנקראת Quagga, שהיא חבילת ניתוב הכוללת יישומים של BGP ופרוטוקולי ניתוב אחרים. Quagga ופרויקטים דומים מספקים חלופות קוד פתוח למי שרוצה יישום BGP פתוח ושקוף לחלוטין.

לסיכום, BGP הוא פרוטוקול ניתוב בשימוש נרחב ומתועד היטב המספק את הבסיס לקישוריות באינטרנט וברשתות ארגוניות.

למרות שהוא אינו פתוח לחלוטין במובן של ניתן לשינוי מלא וניתן להפצה מחדש ללא הגבלות, המפרט הטכני שלו זמין לציבור וחלופות קוד פתוח זמינות למי שמחפש יישומים שקופים יותר.