רשת שכבה שתיים היא כזו שיש לה נתב ניהול יחיד ואז כל שאר המבנה מורכב מציוד כמו מתג, CPE בגשר וכך מגיע ללקוח הקצה. עם המבנה הזה אתה מייצר רמת אבטחה נמוכה מאוד ואת תעבורת השידור שתיווצר.

אמירה שרשת נמצאת ב"שכבה 2" פירושה שהיא פועלת בשכבת קישור הנתונים של מודל OSI (Open Systems Interconnection). מודל זה הוא התייחסות רעיונית המחלקת את הפונקציות של רשת תקשורת לשבע רבדים מופשטים כדי לסייע בתכנון והטמעה של מערכות תקשורת מקושרות.

שכבת קישור הנתונים היא השכבה השנייה של מודל זה.

הפונקציות העיקריות של שכבה 2:

• צִלוּעַ: שכבת קישור הנתונים אחראית להמרת זרם הסיביות הגולמי מהשכבה הפיזית (שכבה 1) ליחידות נתונים הנקראות פריימים. מסגרות אלו מכילות כתובות חומרה (כגון כתובות MAC ברשתות Ethernet), המאפשרות הפניית נתונים למכשיר הנכון ברשת מקומית.
• בקרת גישה למדיה (MAC): שכבה זו מגדירה כיצד מכשירים באותה רשת פיזית ניגשים למדיית השידור ומתקשרים זה עם זה. זה כולל פרוטוקולים הנמנעים מהתנגשויות ומנהלים גישה למדיום המשותף, כגון CSMA/CD ב-Ethernet או CSMA/CA ב-Wi-Fi.
• איתור ואופציונלי תיקון שגיאות: שכבת קישור הנתונים יכולה לזהות שגיאות בנתונים שהתקבלו על ידי שימוש בבדיקות יתירות, כגון CRC (בדיקת יתירות מחזורית). חלק מפרוטוקולי שכבה 2 יכולים גם לתקן שגיאות אלו ללא צורך בשידור חוזר.
• שליטה דה flujo: מונע מהשולח להעמיס על המקלט יותר מדי נתונים בבת אחת.

דוגמאות לטכנולוגיות שכבה 2:

• Ethernet: זוהי טכנולוגיית שכבה 2 הנפוצה ביותר ברשתות מקומיות (LAN).
• PPP (פרוטוקול נקודה לנקודה): משמש על חיבורים ישירים בין שני צמתים.
• ממסר מסגרת וכספומט (מצב העברה אסינכרוני): טכנולוגיות שכבה 2 פופולריות בעבר עבור רשתות רחבות (WAN).

חשיבותה של שכבה 2:

שכבת קישור הנתונים חיונית לביסוס ותחזוקה של תקשורת אמינה על גבי רשת פיזית. פועל בשכבה 2, רשתות יכולות להפעיל מתגים וגשרים לפלח תעבורה, לשפר את הביצועים על ידי בידוד תחומי התנגשות, ולהגביר את האבטחה על ידי הטמעת רשתות LAN וירטואליות ורשתות בקרת גישה.

לסיכום, כשאומרים שרשת נמצאת ב"שכבה 2", זה אומר שהיא משתמשת בפרוטוקולים וטכנולוגיות הפועלות בשכבת קישור הנתונים של מודל ה-OSI, שהיא חיונית לאספקה ​​יעילה של נתונים ברשת רֶשֶׁת.